1. |
כאב טבעי
02:08
|
|||
כאב טבעי במקום הנכון לא עובר הפעם
אני אצעק כדי שלא תפספסו כאב זר
הפעם
לא אבקש סליחה
אבל סליחה בכל זאת
רק נספחת לחיים
כריתה,
את רק גוף, מתכנסת בעצמך
מיתה,
היא רק גוף, מתכנסת בעצמי
אובדן,
מי אתן אל מול השכל שלי?
מי אני אל מול הגוף
שמאכזבת שוב ושוב
באשמתי?
לפעמים סימפטום הוא לא רק תקופה
ולפעמים הוא לא הסוף
העייפות אותי מכריעה,
לא שווה בשביל הנוף
לחיות
בחדר הזה
אין אפילו חלון
רק ספק על התקרה
|
||||
2. |
סיימתי עכשיו מה
07:18
|
|||
סיימתי עכשיו מה
הגעתי עכשיו מה
נמאס לי להטלטל כנוע לרוח הקרה
רגליים צמאות למגע אדמה
הגעתי עכשיו מה
בשארית הכוחות שנותרו לה
היא טיפסה על הגבעה וזחלה
דרך החלון הפתוח למחצה
אל תוך בריכת הזוהר
אשר קראה לה מלמעלה
דרך סבך החושך
והיא בין קפלי האור הדק
מחשבת תנועותיה
נעה חרישית
פן תקרע או תעיר חס וחלילה
והוא סיבים סיבים
מרווחים בשתי וערב
ככ עדין כמעט שקוף
סיימתי עכשיו מה
שריריה התקשו מקור אשר פגע בה
ללא רחמים בדיוק כשהחליטה
לחדול מתנועה
רקותיה פעמו החושך הכביד על הנשימה
החושך הגביל האוויר
עטף אותה עוטה
אדרת
שריריה התקשו מקור אשר פגע בה ללא רחמים בדיוק כשהחליטה לחדול מתנועה
נעלם, לא האמנת לה שמשהו לא כשורה
שתי דמויות יושבות על סף מגרש החניה בין הצמחים יש בור באדמה
ובידה וו לתלייה
מעבר לפינה, חיכיתי לדבר מה והנה הוא בא
|
||||
3. |
קפה שחור
03:53
|
|||
אבל הפחד
אבל הפחד מתגבר
האימה באה
גלים גלם
האדים מתפשטים בחזה
קפה שחור טוב לך
פעם ב
זה גורם לי להרגיש ברת חלוף
בחדר הזה
הרעיון של סוף
נדמה רק הגיוני
או רק נדמה
התכיפות מתנדפת
היופי מפעפע
פעם ב
בלב ים הצמחייה
ביצה סמיכה
חול טובעני הלחנת לי
או רשת דביקה
כעת אנו טרף
שלוק חם והאוויר עומד
והרוק סמיך
היובש שוב בפתח
אין בי כוח
אבל המזגן
המזגן מקלף
וחשוך וכבד ומלא
רוח ערב בועטת חלון
נפתח
פעם ב
גורם מזרז רומז לגורל
|
||||
4. |
רקפות
02:58
|
|||
מילים מילים מילים
|
||||
5. |
קטע מעבר?
02:35
|
|||
אתה כמו שקית ניילון דקה
מלאה אוויר ואני סיכה
נתתי ביס בתפוח עכשיו
פצע פתוח השחים ונרקב
לאהוב אותך שוב
אני רוצה
להכיר אותך שוב
אני רוצה
להכיר אותך עוד
בפנים לא נראית הבעה
רק לבן של העין חום של מכה
לאהוב אותך שוב אני רוצה
אז ננגסנו אז מה
|
||||
6. |
שמונה שנים
05:43
|
|||
כשנכנס בה השד
כולם זזו לקצב ליבה
כך היה לה נדמה
כשזה מגיע לתשומת הלב
יותר זה פחות
ופחות זה חולה
שמונה
שנים
את באר של שירים
וספרים ישנים
בלונים צבעוניים
כך היה לי נדמה
מה חשבת שיקרה?
הבדידות
אוכלת
איזורים רגישים
איברים פנימיים
את וידעת ואני
את ידעת ואני
כלום
ואת
לא רוצה לסנוור
אף אחד עם יופי
פנייך הנוצצות
לחייך הלחות
אז את
שומרת בבטן
או בחזה, או באגן,
אוי אלוהיי
שמונה שנים לפחות
הזמיני קרן אור
או לחזה
או לאגן
הגוף הזה
עולם קטן
תשטוף הורידים מפחדים לא שלך
באור מזכך אל הים המובטח
ללא מערב, ללא לאן
את כולך שלה מכאן
|
Streaming and Download help
If you like ZoharY's, you may also like:
Bandcamp Daily your guide to the world of Bandcamp